מחקר חדש טוען כי הבעיה כבר אינה רק פייק ניוז או דיפ-פייקים. ריכוז הכוח בידי חברות טכנולוגיה ומיליארדרים המחזיקים בפלטפורמות ובמערכות AI עלול לשנות את מאזן הכוחות בין אזרחים, ממשלות ובחירות חופשיות
האם הבינה המלאכותית מחזקת את הדמוקרטיה או דווקא מאיצה את שחיקתה? זו השאלה העומדת במרכז מאמרה של החוקרת דניצה פינק-הפנר (Danica Fink-Hafner), שפורסם בשנת 2025 תחת הכותרת “Alternatives to Liberal Democracy and the Role of AI: The Case of Elections”.
הטענה המרכזית של פינק-הפנר חדה וברורה: למרות הפוטנציאל של בינה מלאכותית לשפר תהליכים דמוקרטיים, בפועל השימוש שנעשה בה עד כה נוטה בעיקר לכיוון ההפוך. במקום לחזק בחירות חופשיות והוגנות, כלי AI משמשים יותר ויותר לפגיעה בהן.
שלושה מודלים מתחרים על עתיד השלטון
לדברי פינק-הפנר, הדמוקרטיה הליברלית ניצבת כיום מול שני אתגרים אידיאולוגיים מרכזיים.
הראשון הוא דמוקרטיה לא-ליברלית (Illiberal Democracy) — משטרים המקיימים בחירות באופן פורמלי אך מחלישים בהדרגה את מנגנוני האיזון והבלימה, את חופש הביטוי, את התקשורת החופשית ואת עצמאות מוסדות המדינה.
האתגר השני הוא זרם המכונה Dark Enlightenment, תפיסה רדיקלית יותר המבקשת להחליף את הדמוקרטיה הליברלית במבני שלטון היררכיים הנשלטים בידי אליטות טכנולוגיות וכלכליות. לפי המחברת, חלק מהתומכים הבולטים ברעיונות אלה מגיעים מעולם ההייטק והטכנולוגיה.
איך AI משפיעה על בחירות?
המאמר מציג שורה של מנגנונים שבאמצעותם בינה מלאכותית יכולה לערער את תקינות הבחירות.
לפני יום הבחירות ניתן להשתמש במערכות AI ליצירת קמפיינים ממוקדים במיוחד, להפצת דיסאינפורמציה בקנה מידה עצום וליצירת דיפ-פייקים משכנעים של מועמדים ופוליטיקאים.
במהלך מערכת הבחירות עצמה, אלגוריתמים יכולים להשפיע על סדר היום הציבורי, לקדם תכנים מסוימים על פני אחרים ולשנות את חשיפת המצביעים למידע פוליטי.
גם לאחר יום הבחירות עלולה הטכנולוגיה לשמש להפצת טענות כוזבות על זיופים, לערעור אמון הציבור בתוצאות ולהעמקת הקיטוב הפוליטי.
לטענת פינק-הפנר, הסכנה אינה נובעת רק מהטכנולוגיה עצמה אלא מהיכולת להפעיל אותה במהירות, בהיקף ובעלות נמוכה שלא היו אפשריים בעבר.
כוח פוליטי חדש: בעלי פלטפורמות ה-AI
אחד החלקים הבולטים במאמר עוסק בריכוז הכוח בידי חברות הטכנולוגיה הגדולות.
המחברת מצביעה על כך שבעלי פלטפורמות דיגיטליות ומערכות AI מחזיקים כיום ביכולת חסרת תקדים להשפיע על זרימת מידע פוליטי. כאשר אותם גורמים גם מחזיקים בעמדות פוליטיות ברורות או תומכים בתנועות אידיאולוגיות מסוימות, נוצר מצב שבו השפעה פרטית עשויה להתחרות בכוחן של מדינות ומערכות בחירות.
לטענתה, מדובר באתגר חדש יחסית, משום שבעבר גופי תקשורת היו כפופים במידה רבה יותר לרגולציה לאומית, בעוד שפלטפורמות טכנולוגיות פועלות ברמה גלובלית.
הרגולציה מפגרת מאחור
המאמר מצביע גם על פער הולך וגדל בין קצב התפתחות הבינה המלאכותית לבין יכולתן של ממשלות לפקח עליה.
לדברי המחברת, חלק מההסדרים הוולונטריים שנועדו להגן על טוהר הבחירות נחלשו או בוטלו בשנים האחרונות, בעוד שהחקיקה הקיימת עדיין מתקשה להתמודד עם תופעות כמו דיפ-פייקים פוליטיים, קמפיינים אוטומטיים והפצת תוכן מניפולטיבי באמצעות מערכות AI.
למה זה חשוב?
המאמר של פינק-הפנר אינו טוען שבינה מלאכותית בהכרח תפיל דמוקרטיות. הוא כן מציג אזהרה: אם מוסדות דמוקרטיים לא יסתגלו במהירות למציאות החדשה, הטכנולוגיה עלולה להפוך למכפיל כוח עבור גורמים המבקשים להחליש את הבחירות החופשיות ואת אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי.
במילים אחרות, השאלה אינה האם AI תשפיע על הבחירות. השאלה היא מי ישלוט בכלים הללו, ובאיזה מנגנוני פיקוח.
פרטי המאמר
לקריאה נוספת
- Danica Fink-Hafner
- המאמר המלא: https://comparativepolitics.org/journal/alternatives-to-liberal-democracy-and-the-role-of-ai-the-case-of-elections
ציטוט מומלץ
Fink-Hafner, D. (2025). Alternatives to Liberal Democracy and the Role of AI: The Case of Elections. Journal of Comparative Politics, 18(1).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה